ללכת שבי אחריו

לא הייתי רוצה לשבת על כסאו של ראש הממשלה, אשר נדרש להכריע בין שחרור מחבלים שדמם של מאות אזרחי ישראל על ידיהם לבין שחרורו של גלעד שליט . מחד, כאזרח אני שמח שממשלות ישראל הוכיחו לאויב שלמערכת הפוליטית ולעם ישראל יש כוח עמידה ויכולת להתמודד עם לחץ ציבורי רב, ולא ניתן לכופף אותן בקלות באמצעות חטיפת חיילים ואזרחים. יחד עם זאת, גלעד שליט נמק בשבי החמאס כבר למעלה מ-4 שנים!!! כל חייל אשר יוצא למלחמה בשם המדינה חייב לדעת שהמדינה תעשה הכל (!) כדי להחזיר אותו הבייתה במקרה שייפול בשבי או להביא את גופתו לקבר ישראל במקרה שחלילה ייהרג. אוי לנו אם תיווצר זילות לערכים כמו "לא משאירים פצועים בשטח" ופדיון שבויים. אינני מקבל את האמירות הדמגוגיות לפיהן שחרור מחבלים יביא בהכרח להרג של מאות ישראלים שכן מרבית מהמחבלים ממילא יוצאים לחופשי אחרי ריצוי עונשם, אז או שישפטו אותם ל-4 מאסרי עולם ושלא יראו יותר אור יום או שיפסיקו לבלבל את המוח. מערכת הביטחון צריכה ויודעת להתמודד עם שחרורם של מחבלים נוספים לתוך השטח והרי לכל אחד שנעצר ממילא קם מחליף "מקצועי" ושונא ישראל לא פחות מקודמו. מטוטלת יכולתה המבצעית של תשתית הטרור חיה ונושמת כל הזמן עד אשר מגיע מבצע כ"חומת מגן" ו"עופרת יצוקה" ולוקח אותה מספר צעדים לאחור עד לפעם הבאה. גלעד שליט צריך לחזור הבייתה ויפה שעה אחת קודם. המחיר על הישארותו בשבי גדול מ"כל מחיר" אחר שנשלם.