מחשבות על נהיגה בישראל

נוכח כותרת הפוסט, אפתח בגילוי נאות: אני לא חושב שאני הנהג הכי זהיר בעולם (עכשיו אשתי תהנהן ותחשוב משהו בכיוון של Understatement). כאילו, אני מקפיד להסתכל, לעניות דעתי שולט מצויין באוטו, בחיים לא שותה ונוהג או מגיע למצב של הרדמות על ההגה וכמעט תמיד נותן לנהג שמבקש להשתלב אבל מה לעשות - אני לא נוסע 90 באיילון, נוהג לנצל את השעות הרבות על הכביש לשיחות טלפון (משמע לעתים יש צורך לחייג תוך-כדי נהיגה), לא תמיד מאותת ובשביל ההרגשה הטובה לא נותן לדרעק שעקף את כל הפקק בשוליים להכנס לפניי. מודה אני. יחד עם זאת, יש 3 דברים שאני פשוט לא מצליח להבין:

1. למה 2 דבילים שנתקעו זה בזה מסיבה זו או אחרת ולשניהם שלום חייבים להחליף פרטים באמצע הכביש ולא מסוגלים להעביר את הצעקות לצד הדרך?
2. אם אפשר לשלוח לי הביתה חשבון כשאני נוסע בכביש 6 למה אי אפשר לשלוח חשבון לכל אלה שנוסעים בנתיב המיועד לאוטובוסים רק מפני שבא להם?

3. מי המציא את התמרור הזה?!

סעו בזהירות!!!